פסק-דין בתיק ת"א 2214/00

1.         זו תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בסך 1,062,709ש"ח בגין שתי פריצות שאירעו בבית העסק של התובעת, שהיה מבוטח אצל הנתבעת. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה על סמך שלל טענות שנועדו לפטור אותה מחבות או לגלגל אותה לפתחם של הצדדים השלישיים.

עובדות שאינן במחלוקת

2.         התובעת חברה פרטית שבעלי מניותיה הם אבי אשר (להלן - אבי אשר) ורעייתו. התובעת עוסקת בייבוא ובשיווק של ציוד מתכלה למחשבים, מדפסות וכיו"ב.

בית העסק של התובעת מצוי בקומת קרקע וכן בקומת מרתף בבניין מסחרי ברח' דיסנצ'יק 7 בתל אביב. בקומת הקרקע (בשטח של כ-120 מ"ר) אולם תצוגה ומשרד שפתחו פונה לרחוב ופתח עורפי הפונה לכיוון מגרש החניה של הבניין (להלן - המשרד).

בקומת המרתף (בשטח של כ-500 מ"ר) מחסן לאחסון המלאי העסקי (להלן - המחסן). הכניסה למחסן היא דרך חדר המדרגות בבניין ומוגנת בדלת מסוג פלדלת (להלן - דלת הכניסה למחסן). למחסן גם פתח חירום הפונה לכוון מגרש החניה (להלן - פתח החירום). פתח החירום מוגן בכנף ברזל הננעלת מתוך המחסן באמצעות בריח פנימי אופקי שנכנס לתוך "אוזנייה" (להלן - " האוזניה") וננעל על ידי מנעול תלי (להלן - מנעול התלי).

בין המשרד למחסן אין מעבר ישיר.

במשרד ובמחסן היו מותקנים אמצעי מיגון נגד פריצה, ביניהם חיבור למערכות אזעקה של צד ג' 3 (להלן - מוקד השומרים). בית העסק היה מבוטח שנים רבות באמצעות צדדים ג'
1-2 (שייקראו להלן - הסוכן דר), תחילה אצל חברת הביטוח מנורה (להלן - מנורה) והחל מראשית שנת 1999 אצל הנתבעת.

בלילה שבין 1.3.00-2.3.00 אירעה פריצה למחסן. במוקד השומרים פעלה מערכת האזעקה, בעקבותיה שוגר סיור ודווח לאבי אשר, שהגיע למקום. אבי אשר דיווח למשטרה (ת/28) ולנתבעת באמצעות הסוכן דר. הממצאים העלו, כי הפריצה למחסן בוצעה דרך פתח החירום (להלן - הפריצה הראשונה).

לאזעקה שבפריצה הראשונה קדמו שתי אזעקות שווא במועדים דלהלן: ב- 1.3.00 בשעה 20:49; וב- 1.3.00 בשעה 22:37.

השמאי מטעם הנתבעת (להלן - השמאי זלינגר) הגיע למקום ביום 2.3.00, רשם דו"ח
(ת/46) ומינה את החוקר יגאל שרף ממשרד "סקיי" (להלן - יגאל שרף) לחקור את העניין. כמו כן, ביקש ממומחה לאזעקות מחברת א' מערכות בטחון ותקשורת (להלן - שוקי חביב) להציע שיפורים להגנות, שבוצעו על ידי התובעת במהלך הימים 2.3.00 - 5.3.00 באמצעות מוקד השומרים. במהלך העבודה הציבה התובעת שמירה והחליפה את מנעול התלי למנעול רתק.

ביום 13.3.00 שלחה הנתבעת מכתב דרישה לתובעת לשיפור מערכות האזעקה במשרד ובמחסן בתוך 21 יום (ת/16א). אולם, עוד בטרם חלף המועד, אירעה פריצה נוספת למחסן בלילה שבין 23.3.00 - 24.3.00. גם הפעם פעלה מערכת האזעקה במוקד השומרים, שוגר סיור למקום הפריצה ודווח לאבי אשר, וזה הזעיק משטרה ודיווח לנתבעת באמצעות הסוכן דר (להלן - הפריצה השנייה). הפעם בוצעה הפריצה דרך דלת הכניסה למחסן.

במכתב מיום 18.4.00 (ת/19) הודיעה הנתבעת לתובעת, כי לנזקים שנגרמו לה בעקבות שתי הפריצות אין כיסוי ביטוחי וזאת, בין היתר:

"עקב אי עמידה בתנאי המיגון שנדרשו בפוליסה כתנאי לכסוי הביטוחי וחשד כבד שהנזק נגרם בשיתוף פעולה עם אדם הנמצא בשירותו של המבוטח".

כמו כן, שיגרה הנתבעת הודעת ביטול חד צדדית של הפוליסה (ת/18) והכיסוי הביטוחי בוטל החל מיום 12.5.00.

מכאן התביעה.

טענות הצדדים בתמצית

3.         בכתב התביעה טענה התובעת, כי סירובה של הנתבעת לשלם לה את תגמולי הביטוח נגוע בחוסר תום לב. לאחר הפריצה הראשונה ועוד לפני הפריצה השנייה מילאה התובעת את דרישות הנתבעת לשיפור המיגון ואף הציבה שמירה רצופה במשך כל זמן ביצוע העבודות. אמצעי המיגון שהתקינה אף אושרו על ידי נציגי הנתבעת.

את טענת הנתבעת לפיה הפריצות הן, כביכול, תוצאה של "עבודה פנימית" ביקשה התובעת לדחות כחסרת יסוד.